״עלייה״
מיצג השתתפותי לאמן ולרקדנים

במרכז החלל, בלב התרחשות גופנית, על במה היברידית המשלבת במת מנצח עם עמוד תפילה לחזן, ניצבת דמותו של המנצח. הוא אינו מנצח על תזמורת אלא על גופים חיים, שבריריים, הנעים ונופלים תחת סמכותו.
המיצג יוצר מנגנון שבו מחוות סימון – בין ממסורת יהודית עתיקה ובין מהבמה הקלאסית – הופכות לאמצעי החייאה, קריסה והדהוד גופני. פעולות המנצח יוצרות מחוות תנועתיות במקום מוזיקליות.

היצירה מורכבת משני חלקים: בחלק הראשון מתאפשר לקהל לקחת חלק בתפקיד הסמכותי – לנצח באמצעות חמישה סימני ידיים מוסכמים מראש על קבוצת רקדנים ורקדניות השרויים בתנועה מתמדת של שקיעה, כובד ומחוות של טרגדיה.
בחלק השני מתבצעת כוריאוגרפיה איטית ודחוסת-רגש המשלבת אלמנטים מעולם המחול , כמעין פרפראזה על אסון קבוצתי.

הטרגדיה היא המוטיבציה המרכזית ליצירה.
(מתוך טקסט התערוכה)

היצירה הופקה במהלך תכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד במתחם התחייה 14 בתל אביב עבור חברי וחברות המרכז.